מנהיגות הינה עמדת חיים, שאנשים רגילים, אני ואתם, נוקטים או לא נוקטים. זוהי צורת פנייה אישית לעולם  מעבר לכל הקשר פורמאלי, פוליטי או תפקידי. מנהיגות כעמדת חיים הינה אופן מסוים בו אדם בוחר לבטא את זהותו האישית ואת הווייתו כאינדיבידואל. דומה הדבר לחמלה, נדיבות, ידידות, אופורטוניזם, פרגמטיזם, ועוד - שגם הם בבחינת סוגים של עמדות חיים או צורות פנייה אישיות לעולם.

מושג המנהיגות לכוד לרוב בעלילותיהן של דמויות הרואיות, היסטוריות או מיתולוגיות. ליבי נוהה אחר מנהיגותם של האנשים היומיומיים, שקורותיהם לא ילמדו בבתי ספר, לא יוקמו אנדרטאות לזכרם ואף לא ייכתב על שמם ערך בוויקיפדיה.

מנהיגות הינה עמדה של מעורבות פעילה וחיונית בחיים. זוהי איננה עמדתו של הינשוף המתבונן על הנעשה מאמיר העץ. מנהיגות זוהי בחירה אישית מודעת לנקוט עמדה ולהשפיע על המחשבות, הפרשנות ונקודת המבט של הזולת. אדם שנוקט בעמדת חיים מנהיגותית מנכיח בסביבתו התבוננות חדשה ואחרת על הדברים. לעיתים קרובות כזאת שאיננה מתיישבת עם הלך הרוח המקובל. הוא איננו מתקף עצמו בהסתמכות על דעת גדולים אלא מתוך עצמו, השקפתו ואמונתו.

עמדת חיים מנהיגותית כצורת הוויה מבטאת השקפת עולם ומסגרת ערכית צלולה באשר לאופן בו יש לחיות את החיים; או מבטאת ספקנות מנומקת ומושכלת באשר לדרך המקובלת לחשוב את הדברים. מנהיגות כהווייה הינה למעשה נקיטת  עמדה ביחס לאופן שבו אנשים חושבים או פועלים. אך לא די בזאת. הוויה מנהיגותית איננה כתיבת פואמה למגירה. אדם כמנהיג - מציג, מכריז, מדבר את עמדתו - גם אם לא הוזמן לכך. ואת זאת עושה ביושר ובאומץ לב. נקיטת עמדה ישירה, גלויה ופתוחה שאיננה כנועה מול סמכות ושאיננה מתחנפת היא מתווי ההיכר העזים של מנהיגות כעמדת חיים.

עמדת חיים מנהיגותית מזכה את האיש בחוויה עמוקה של אינדיבידואליות ושל משמעותיות. אך לא קלה היא דרכו: נקיטת עמדה והשתהות אצל המחלוקת תובעת מן האדם לעמוד חשוף למול ביקורת. וזה כואב.