אושר הוא הטוב העליון שבני אדם מאז ומעולם חותרים אליו. תיאוריות שונות מנסות להסביר מהו אושר ותורות רבות מגויסות כדי לקבוע התנהגות ואורח חיים שיבטיחו את השגתו. כך לדוגמה,  'הגישה ההדוניסטית' טוענת שכדי לחוות אושר יש להרבות בהנאה ולהימנע מכאב; 'תיאורית סיפוק הצרכים' מלמדת שאושר כרוך בבהירות של הרצונות שלנו ובמאמץ מתמשך לממש אותם; תיאוריה אחרת גורסת שאושר הינה 'הערכה חיובית כללית' על מכלול חיינו וביצוע שינויים מתמשכים שיבטיחו את המשכה של עמדה חיובית זו.

השקפה נוספת באשר למובן של אושר היא זו שמלמדת שהחיים הטובים כרוכים באורח חיים שמממש ומטפח את הסגולות המוסריות והאינטלקטואליות כדוגמת חוכמה, אומץ, מתינות, סבלנות, חברות וכיו"ב (Virtues; Excellences). כדי שאדם יחיה חיים מאושרים עליו לממש את הסגולות הללו באורח חייו בדרך האמצע, דהיינו לבטא כל אחת מן הסגולות בתבונה, כך שמידתן תתאים לתנאיו של המצב המסוים.

הד מעניין להשקפה זו, שקושרת אושר עם אורח חיים פרקטי שמבקש לממש סגולות אנושיות ניתן למצוא במושג האפריקני אוּבּוּנְטוּ - UBUNTU - שמשמעותו המילולית היא 'אנושיות': תנועה מעצמנו ומרווחתנו שלנו לעבר זו של הזולת ושל הקהילה. 

 

 

 

 

 

 

 

 

על פי האוּבּוּנְטוּ אדם חושף את אנושיותו והופך לאדם רק דרך המפגש שלו עם הזולת. אדם מממש את העצמי האמיתי שלו וזוכה לחיים טובים באמצעות יחסי שיתוף, יחסי קהילה ויחסים הרמוניים עם אנשים אחרים, שהביטוי המרכזי שלהם הוא הזדהות וסולידריות עם הזולת.“I am because we are”. הזדהות עם הזולת משמעה לנהוג כחבר קהילה - לתפוס את עצמך במונחי "אנחנו"; להרגיש גאה או מתבייש במעשיהם של אחרים; להשתתף במיזמים משותפים שטובתם היא עבור הכלל. וסולידריות משמעה היות מעורב בפעילות אקטיבית שמסייעת ותומכת באחר.

בפני האדם ניצבות שתי צורות חיים: זו האנושית וזו של בעלי החיים. על האדם לשאוף לחיות את זו האנושית, שמבקשת הזדהות וסולידריות, ומסלקת שיקולים הדוניסטים כדוגמת הנאה וסיפוק אישי. ככל שאדם מבטא יותר ויותר אוּבּוּנְטוּ בחייו כך מתפתחת בו סגולת האנושיות וכך חייו טובים יותר.

“When we want to give high praise to someone, we say Yu u nobuntu; Hey, so-and-so has ubuntu.” [Desmond Tutu]

אוּבּוּנְטוּ - UBUNTU

תשלח לי שקט

יונה וולך

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט טוֹב מוּגָן

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מֵעָנָן

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְמֻכָּן

לִשְׁמֹעַ שֶׁקֶט לֹא מִכָּאן

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט בְּקֻפְסָה

מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה

 

שֶׁקֶט

שֶׁקֶט

שֶׁקֶט מוֹפְתִי

מִיּוֹם הֻלַּדְתִּי

עַד יוֹם מוֹתִי

שָׁקֵט מוֹפְתִי

עַד יוֹם מוֹתִי

 

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְאֻרְגָּן

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְעֻדְכָּן

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְפֹאָר

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מֵהַכְּפָר

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט בְּקֻפְסָה

מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה

 

שֶׁקֶט

שֶׁקֶט

שֶׁקֶט מוֹפְתִי

מִיּוֹם הֻלַּדְתִּי

עַד יוֹם מוֹתִי

שָׁקֵט מוֹפְתִי

עַד יוֹם מוֹתִי

 

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְהֻדָּר

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְאֻלְתָּר

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט יְרֵחִי

שְׁלַח לִי שֶׁקָּט בֵּין-כּוֹכָבִי

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט בְּקֻפְסָה

מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה